תודה לפי הקבלה


מגיל קטן מלמדים אותנו לומר תודה על כל דבר טוב שאנו מקבלים. אמא נתנה סוכריה לילד שלה ומיד שואלת מה אומרים? והמתוק הקטן אומר תודה! סבתא נתנה מתנה צעצוע ואמא מיד שואלת מה אומרים? הילד הקטן תודה!


אבל מה קורה שאנחנו גדלים, שאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים? שבן זוג עוזב? שהכסף לא מספיק? כשילד מתחצף? שהבעל מעצבן? שהמצב הבריאותי לא תקין?
משנה במסכת ברכות אומרת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה".
למה? הרי קרה לי משהו רע. מה ההיגיון?


ניקח דוגמה פשוטה:
אמא קולטת בזוית העין את בנה הפעוט מנסה להכניס מברג לשקע החשמל.. היא רצה אליו ובאינסטיקט מעיפה אותו הילד נופל לריצפה ומתחיל לבכות. הוא חושב לעצמו איזה אמא? למה היא לא מאפשרת לי לעשות את מה שאני רוצה? למה היא הכאיבה לי? למה היא כועסת? שלמעשה האם הצילה אותו מאסון! אבל הוא לא מבין את זה... הוא עסוק בכאב..... הוא לא רואה את כל התמונה. הוא לא מבין את הסיבה. אם היה מבין לא היה מסכן את עצמו.


לפעמים אנחנו עוברים דברים קשים, פוגעים בנו, מצבים לא נעימים וכ, ואנחנו עסוקים בתוצאה שלהם - בכאב. בגימטריה הבורא =טבע. ישנו חוק טבע חוק הבורא שפועל עלינו. המניע שלו זה להטיב עם נבראיו אל טוב ומטיב, כולו טוב, הוא לא ישפיע עלינו רע כי אין בו רע, כולו טוב, כולו אור! אז אם הטיחו אותך לריצפה יש סיבה, והסיבה בטוח לטובתך! אמור תודה, גם כשקשה, זאת הזדמנות להתפתח/לתקן/לשפר. וחישבי/חשוב מה מנסים למנוע ממני? למה זה לטובתי? לא כל דבר אנחנו יכולים להבין....


לא פחות חשוב לברך על הטוב תחשבו מה זה עושה לכם שאומרים לכם תודה! איזה תענוג, תחושה שמעריכים אותי. אז קל וחומר להודות לבורא עולם - לתת לו נחת רוח, שאנחנו מבינים את מקומנו, שאנחנו מעריכים. תודה לבורא עולם! תודה לכם!