ראש השנה

שבוע טוב !

ראש השנה בפתח ורציתי לכתוב על כך אבל מהיבט שונה, היבט שהובא לנו מהמקובלים הגדולים אשר העניקו לנו מהידע שלהם בשפה שלנו – בכלים שלנו – על מנת שנבין ולו במעט למה הספר – שנקרא תורת הקבלה - כל כך חשוב לעם היהודי בפרט ולכל העולם בכלל.

"ראש השנה" נקרא תחילת יצירתו של האדם," ה"אדם" הכוונה, האדם הרוחני שבנו, לא לפי הגוף שלנו, שהוא בדרגת החי. "היינו כמו שאמרו חז"ל (נידה ט"ז ע"ב) "דדריש רבי חנינא בר פפא: אותו מלאך, הממונה על הריון, לילה שמו. ונוטל טיפה, ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבונו של עולם, טיפה זו מה תהא עליה: גבור או חלש, חכם או טיפש, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק לא קאמר""
(כתבי רב"ש, כרך ג, ראש השנה)

הכוונה היא שמצבי החיים שלנו, ההתמודדויות שלנו, קבועות כבר מראש, רק דבר אחד נשאר לאדם כבחירה וזה האם להיות צדיק או רשע,

צדיק – אדם שמשפיע – שנותן מעצמו – שמעצים את האחר – שמתחבר.
רשע – אדם שרוצה לעצמו – מונע מתוך האגו שלו – לטובתו – מנותק.

ואם תחשבו על זה מרגע שאנו נולדים אנחנו לא באמת קובעים משהו אנחנו לא קובעים באיזה תקופה נגיע, באיזה מדינה / עיר ניוולד, לאיזה משפחה נגיע, לתוך איזה תנאים נגדל? האם יהיה שפע כלכלי שלתוכו נגדל או להיפך, אנחנו אפילו נולדים עם אופי מסויים, אין לנו בחירה עם מי להיות בגן/ בבית ספר, מי הם הגננת/מורים/מנהלים שיהיו לנו, אנחנו כביכול נמצאים במצב שאנחנו נכנסים לתוך מערך שהוכן מראש. ז"א כל העיצוב של האדם מתהווה כשאין לי בחירה בכלל. שלב הילדות והבגרות.
ככל שהנתינה של האדם גדלה - גדל יחד איתו המקום הרוחני, ואפשרויות הבחירה שעומדות בפניו גדלות גם. ברוחניות זה חיבור לשורש הנשמה שלי, השגה של שורש הנשמה שלי.
ז"א ישנה סקלה שעליה עלי לצעוד לכיוון החיבור, ככל שאני מתחבר יותר האפשרויות שלי לבחירה גדלות. זה תהליך וכמה שאני פוסע לכיוון המטרה שלי מתבהר ומתברר לי יותר ויותר למה הגעתי לעולם הזה. ומהי המטרה של החיים פה.
אדם ששואל מה הטעם בחיי? למה אני פה? מה מטרתי? מה מטרת הבריאה כולה?
זה אדם שמתעוררת אצלו "הנקודה שבלב" אותה נקודה שמושכת אותנו לגלות את סוד הבריאה, מטרת הבריאה. לכן אומרים שאין כפייה ברוחניות כי אדם שלא מגיע לשאלות הללו לא יימשך לגלות את סוד הבריאה, לחקור ולהתעמק בתורת הקבלה. (זה לא משנה בכלל באיזה מגזר מדובר).
בעצם ראש השנה זה הזמן שבו ניתן לאדם הזדמנות להתחיל ולהתחבר, להתחיל להיות בכח ההשפעה - הנתינה ולזנוח את המקום של ניתוק – אגו – דאגה רק לעצמי. להיות גלובלי יותר ולראות באחר את החיסרון ולהשלים לו אותו.
לפני ראש השנה אומרים סליחות, מה הרעיון בזה? הרעיון הוא ככל שאני חושב איפה אני לא בסדר כך אני מבין מה עלי לתקן, מה עלי לשפר כדי להגיע למקום של נתינה מעצמי למען האחר. אם אני לא מרגיש את זה אני לא יכול לתקן ולשפר.

אני מאחלת לכולכם שנה טובה ומתוקה, והלוואי ונבין שאנו צריכים וחייבים להתחבר ולהרגיש ממש "עם אחד בלב אחד".

נורית ועקנין


Liat
שנה טובה