ספר הזוהר

בספר הזוהר הקדוש כתוב שהמתים יודעים ורואים מה מתרחש בעולמנו.
הם מצטערים על דברים שקורים לנו ומתפללים עבורנו.
כולנו נמצאים בתקשורת מתמדת עם נשמות נפטרים, מסרים עוברים בינינו גם אם אנחנו לא מודעים לכך.
אנחנו עוזרים לנשמות נפטרים בכך שאנחנו עושים דברים לעילוי נשמתם.

לפני המוות נפרד הגוף מההילה שעוטפת אותו- זו שמלווה אותו מהרחם והוא מתחיל לטעום את טעם המוות ("ונסו הצללים"-שיר השירים). הצללים: אור פנימי ואור מקיף.
30 יום לפני המוות הדרגות הגבוהות של הנשמה (נשמה+רוח) עוזבות את גופו של האדם, המטרה היא להכין את הנשמה לניתוק שמתקרב, כשמגיע שלב הניתוק הנשמה מקבלת רשות לראות "מעבר" היא רואה את האור של בורא עולם.
כשהנשמה יוצאת היא עוברת דרך מערת המכפלה בדרך לעולמות העליונים היא פוגשת בנשמות של קרובים וחברים והן מלוות אותה.

מערת המכפלה, אשר ממוקמת בחברון, גנוז בה סוד - המערה היא פתח לגן עדן (לפי ספר הזוהר).

מסופר שהאדם הראשון הריח את ריח גן עדן בוקע מהמקום והוא ניסה לחפור מערה ודרכה לחזור לגן עדן - אך זה נאסר עליו.
כאשר חוה נפטרה הוא קבר אותה במערה ולאחר פטירתו נקבר שם גם.
כאלף שנה אח"כ הגיע אברהם אבינו לארץ ישראל, לחברון, הוא ראה אור בוקע מהמערה וכשנכנס אליה ראה בה את אדם וחוה. אברהם התפלל שם בקביעות ומקץ עשרות שנים קנה את המערה ובכך הפך אותה לשלו.

כמו כן, אחרי שהגוף מת הנפש מגיעה אל "עולם הנפש", ספירת היסוד- היא נשארת בעולם הזה עד שהיא מסיימת להיטהר מהטומאה שדבקה בה כשהייתה בגוף האדם. פה מכינים אותה לגלגול נוסף- אם יש לה זכויות מגלגול קודם מאפשרים לה לבחור איפה להתגלגל. במקום הזה תפילות ומעשים "לעילוי נשמת" יכולים מאוד לעזור