מהי נשמה - פרק ראשון


"וייצר יהוה אלהים את האדם מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה" - הקב"ה ברא את האדם עפר מן האדמה כגוף חומרי ברא בובה גולם. האם חומר יכול לחשוב ? לכעוס? לאהוב? להתרגש לרצות? מה שונה בינו לבין חומר אחר?


כאשר הקב"ה נפח באפיו נשמת חיים הוא הכניס בחומר את האדם האמיתי את הנשמה. כשהאדם האמיתי נכנס בתוך הגוף החומרי, הגוף יבצע את כל הפעולות שהאני האמיתי ידרוש ממנו. אפשר להסביר את זה כמו מעיל שאנחנו לובשים כאשר הוא מונח בארון הוא לא זז כי הוא חומר. אבל כשנלבש אותו הוא יעשה את הפעולות שניתן לו.


תינוק ברחם אימו נמצא בעולם קטן עטוף כולו בשיליה ששומרת ומגנה עליו. נמצא בתוך נוזל כדי לשמר את הגוף כדי שלא יגרם לו נזק ומחובר לחבל הטבור כדי לצרוך ממנו מזון.
כעבור 9 חודשים הוא משיל ממנו את המעטפה החיצונית עובר דרך מעבר לאור גדול יותר, עולם אחר עם רצונות אחרים ועם תכלית.


בפעם הראשונה האדם נולד לתוך עולם קטן ובפעם השניה נולד לתוך עולם גדול יותר אפשר לראות את זה בטבע. לדוגמה פרפר שעובר גלגול, מתחיל את חייו כביצה לאחר זמן מה בוקע מהביצה זחל קטן שרואה רק מה שיש מסביבו העולם, שלו הקטן. לאחר שהוא מפיק את הצרכים שלו הוא הופך לגולם ונראה מת. לאחר שהתהליך הושלם מתרחש גלגול נוסף והוא הופך להיות פרפר. עף למרחבים מגלה עולם גדול יותר.
כך גם האדם כאשר הוא נפטר הוא משיל את החומר הגוף העטיפה החיצונית ונולד מחדש לעולם אחר.


Liat
מרתק